ריחניה

ריחניה הוא כפר צ'רקסי שנישא ממרום מושבו בגליל, ומיקומו בדרך עין הזיתים, 15 ק"מ צפונית לצפת. בתיו המרשימים ומבני הציבור המטופחים שבו בולטים מיד לעין, לאחר שמטפסים עוד הר ועוד הר כדי להגיע לכפר הזעיר. הכפר נבנה כמבצר מכיוון שהיה קטן ומרוחק מכל היישובים הצ'רקסיים האחרים. שיטת הבנייה היתה צ'רקסית מסורתית, שמקורה בארץ מוצאם, צפון-מערב הקווקז, ושמה "כפר חומה": הבתים נבנו כשהם צמודים זה לזה ויוצרים חומת מגן מסביב לכפר, ושרידיה נשתמרו עד היום. המסגד בכפר, שצורתו כמסגדים הצ'רקסיים בקווקז, שונה מהותית מהמסגדים הערביים. כן במקום מוזיאון ומרכז למורשת הצ'רקסית.

ריחניה נוסד בשנת 1873, אך רק בשנת 1878 הגיעו אליו משפחות צ'רקסיות. בעבר התיישבו הצ'רקסים בשלושה יישובים בישראל: ריחניה, כפר קמא וגאבה. היישוב האחרון, שהיה הגדול שבהם, הוקם בסמוך לחדרה, דרומית לגן שמואל של היום, אך לא החזיק מעמד בגלל המלריה שפשטה באזור שמקורה היה בביצות הרבות. במקום שבו היה גאבה נותר בית קברות בשם חירבת צ'רקס.

המתיישבים הראשונים בריחניה היו 67 משפחות. רובם היו משפחות של יחידים: משפחה של אדם אחד, איש או אישה, מהסיבה שזה מה שנשאר מכל משפחתו הענפה כתוצאה מהטרגדיה שעברה: בעקבות ההשתלטות הרוסית על הקווקז, שהושלמה ב-1864 אחרי מלחמה עקובה מדם, הושמד יותר ממחצית מהעם הצ'רקסי, ו-80 אחוז מהנותרים אולצו להגר מארץ מולדתם לאימפריה העותמנית. העותמנים מבחינתם ראו בגל המהגרים כוח לחימה חדש שעשוי לסייע להם במלחמתם בבלקנים, לכן יושבו הצ'רקסים במעברים האסטרטגיים. לאחר מתן העצמאות לבלקן נאלצו הצ'רקסים להגר שוב, לפי תכתיבי הממשלה העותמנית שפיזרה אותם לפי ראות עיניה וצרכיה. חלקם הגדול יושב באנטוליה ובסוריה וכן בישראל, ברמת הגולן. הנותרים פוזרו באלג'יר, תוניס, לוב, עירק וקפריסין.

גרעין הפליטים שייסד את ריחניה החל לבסס את עצמו. במפקד האוכלוסין בשנת 1922 כבר נספרו בכפר 211 נפשות, ובסוף שנת 1987 נרשמו 621 תושבים בכפר. בדצמבר 1992 הגיע מספר הנפשות בריחניה ל-813, וכעבור שנתיים עלה המניין רק במקצת, ל-847 נפש. כיום דרות בכפר 278 משפחות, ומספר התושבים עומד על 1,198.