כפר קמא

כפר קמא שבגליל מונה 3,000 תושבים בני העדה הצ'רקסית. הכפר הוא אחד משני הכפרים הצ'רקסיים היחידים בישראל, כשהשני הוא ריחניה, המרוחק ממנו 60 ק"מ. בכפר פועלת מועצה מקומית (לעומת ריחניה, שם פועל ועד מקומי), עובדה ההופכת את המועצה ליחידה בעולם בעדה הצ'רקסית שלה אוטונומיה מקומית.

כפר קמא היה מיושב עוד בתקופה הרומית, ובתיו היום מוצבים על שרידים היסטוריים המצביעים על כך שהיישוב שימש בימי קדם מרכז מסחרי ותרבותי אשר שירת את תושבי הכפר והסביבה. בשנת 1876, לאחר הגירוש מהקווקז, הגיעו 1,150 צ'רקסים והתיישבו במקום. קליטתם בתחילה, כאוכלוסייה זרה לחלוטין שמגיעה למקום, היתה קשה מאוד. ואולם, לאחר תקופה קצרה יחסית השתפרו היחסים עם האוכלוסייה הסובבת - בעיקר השבטים הבדואים - בין השאר בזכות הידע הנרחב שעמו באה האוכלוסייה הצ'רקסית, כמו בבנייה ובמקצועות נוספים. תושבי כפר קמא פתחו טחנת קמח וסופר אזורי, היחיד באותה תקופה, ובהמשך החלו להפעיל טחנת קמח, שנייה במספר. עד מהרה הפך הכפר למרכז היישובים הסובבים אותו בזכות מתן שירותים, גם לעצמם וגם לסביבתם.

במקביל להיטמעותם של הצ'רקסים בישראל ולמעורבותם הפעילה בגורל המדינה, בני הקהילה מקפידים לשמור על מסורתם ותרבותם. התרבות הצ'רקסית כוללת ספרות מיתולוגית, מוזיקה ייחודית וריקוד שבסיסו בחיזור בין גבר לאישה. כמו כן לצ'רקסים שפה משל עצמם, שסביהם של בני הדור של היום דיברו אותה באופן שוטף. למרבה הצער השפה לא השתמרה ולא התעדכנה ברוח הזמן כיוון שלא נמצא מי שיעשה זאת על רקע קשיי ההישרדות שידעו המתיישבים הראשונים, ובשפה הצטברו מילים שלא שייכות לה, כמו מהשפה התורכית, העברית והערבית.

הצ'רקסים מתחתנים בינם לבין עצמם, ללא שידוכים אלא לאחר היכרות על פי בחירת הצעירים עצמם. הקשר הזוגי מתבטא לפני הנישואים בדיבורים בלבד, ומנהג בקשת היד מההורים משתמר למרות שהיום הוא יותר סמלי.

כיום לא ניתן להתעלם מהבנייה המרשימה בכפר המורכבת משלוש טבעות: הפנימית - גרעין הכפר, והאמצעית והחיצונית הן בנייה חדשה יותר. בקהילה ניתן משקל לחינוך, ובכפר בית ספר יסודי וחטיבת ביניים. במקביל פונים עוד ועוד צעירים ללימודים גבוהים באקדמיה.