סמיע

על גבעה בגליל, 600 מ' מעל פני הים, נמצא הכפר סמיע. הכפר שוכן 28 ק"מ מזרחית לעכו וכארבעה ק"מ דרומית- מערבית לתרשיחא, והגישה אליו - כמו לכפר כסרא הסמוך החולקים שניהם מועצה מקומית משותפת - מתבצעת דרך כביש 8655. בסמיע כ-3,000 תושבים, רובם בני העדה הדרוזית, כחמישית מהם נוצרים ומקצתם מוסלמים.

כפר סמיע מזוהה עם היישוב היהודי הנזכר בתלמוד בשם כפר סמא או כפר סימא, שהיה מיושב בימי בית שני. הכפר נקרא על שם תושב מתקופה זו בשם סמא, שהתגורר במקום. ההיסטוריון ניקולא זיאדה הזכיר בספרו "העולם הקדמון" (חלק ג' עמ' 252) כי סימא היה אחד הגדולים שביישובי מחוז עכו, וכי שכן על הגבול בין שלטון רומא ממזרח והשלטון הפיניקי ממערב. בחפירות שנעשו באקראי במקום נמצאה מערה שהיתה מיועדת להכנת כלי חרס שנמצאו שבורים, ושייעודם היה אכסון המתים בתקופת הכנענים. ליד המערה נמצאה מערה נוספת, חסומה באבנים גדולות, שהיתה מיועדת לקבורת אנשים.

לאחר תקופת הכנענים התיישבו במקום בני ישראל, ודרומית לכפר התגורר רב בעל שם בתקופת המקרא. לאחר הפצת הדת החדשה בגליל התיישבו בכפר גם נוצרים, ואז נשרף הכפר פעמיים: בפעם הראשונה נשרף הכפר בעקבות השתלטות הפרסים על הארץ ורוב תושביו נהרגו, ובמקום נותרו רק נוצרים. בפעם השנייה, במאה ה-13, הגיע למקום אל-דאהר ביברס, ששרף את היישוב בתקופת מסיק הזיתים.

בסמיע נמצאו זיתים שרופים, בית בד, כנסייה, אבנים שעליהן חקוק מגן דוד, חנוכיות, כלי חרס, כלי עבודה חקלאיים, מגלים, מכושים, בלטות, את וצלבים. לאחר שהכפר נחרב שוב, על ידי הממלוכים, התיישבו בו בשכנות טובה הנוצרים והדרוזים. בסוף תקופת המנדט הבריטי הגיע מספר התושבים בכפר ל-400.

מאז הקמתה שוקדת מועצת כסרא-סמיע על בניית תשתיות ופרויקטים מיוחדים: תשתית תיירותית הכוללת פיתוח פארק הנשען על שמורת טבע הר סנה, חדרי אירוח כפרי ומסעדה, פארק תעשיות ומרכז פיס קהילתי שבו אולם כושר. נוסף על כך נבנה מרכז תרבות עם בריכת שחייה מקורה. במקום שכונות לחיילים משוחררים, בתי ספר ומערכת ביוב מרכזית. מערכת הכבישים המפותחת, הכוללת כבישים המחברים את שני הכפרים לפקיעין ולכפר ורדים, מאפשרת תנועה שוטפת של תושבים ומטיילים בין בקעת בית הכרם לפקיעין, לכפר ורדים, למעלות ועוד.