|
על הר הנישא 750 מ' מעל פני הים בגליל, כשני ק"מ מדרום לכפר סמיע וכשבעה ק"מ מתרשיחא, יושב הכפר כסרא. הכפר, שכל 4,500 תושביו הם דרוזים, משתייך למועצה המקומית כסרא-סמיע, שנוסדה בשנת 1991 לאחר פירוק המועצה האזורית מרכז הגליל וממוקמת בכסרא.
הכפר נוסד בעת הפצת הדת הדרוזית בראשית המאה ה-11. לפי המסורת, במקום שכנה העיר כסרא הקדומה, המופיעה בכתובת רעמסס השני כאחת מהערים שכבש בגליל. יחד עם זאת אין הסכמה לגבי מקורו של השם כסרא - ייתכן שנקרא על שם אחד ממלכי פרס, או מהשם הלועזי Castle (מבצר). אחד מזקני הכפר אף מספר שהשם בא לאחר שסלאח אלדין ניצח את הצלבנים.
הכפר מוזכר בכתבים צלבניים, ובכפר התגלו ממצאים מהתקופה הצלבנית ושרידי כנסייה שנשרפה על ידי הממלוכים, זאת לאחר שהמלוך אל-דאהר ביברס כבש את כסרא וסמיע בשנת 1266, ולאחר מכן הרס ושרף את הכפרים. רבים מהתושבים נהרגו, וחלק ניכר מהנותרים בחיים בחר לעזוב את המקום ולהשתקע ביישובים אחרים בגליל. עוד מספרים המקורות כי היישוב היה קיים בתקופה הכנענית, ובמקום אכן התגלו בתי קברות מתקופת הכנענים.
היישוב נמצא בקרבת דרך צבאית ומסחרית מובילה בין עכו לדמשק, והתושבים הפיקו תועלת מהקשר עם הנוסעים במסחר, בלינה ובמכירת אוכל. מאוחר יותר, בתקופת המנדט הבריטי הגיע מספרם ל-450 נפש, רובם מלבנון וחלקם אף מהכפרים הסמוכים. אך למרות שכסרא היווה נקודת מעבר חשובה בדרך המלך, ולמרות שההתיישבות הדרוזית ביישוב התחילה לשגשג בסביבות שנת 1,700, היישוב נותר מנותק ולא ידוע לרשויות עד תחילת שנות ה-60. הכפר היה כפר עני, עם אדמה טרשית-סלעית, והיישוב נשאר כמעט מנותק מכל הסביבה כיוון שלא היתה דרך גישה ולא תקשורת עד שנת 64'. בשנה זו התפשטה ביישוב מחלת החצבת, ובעקבות מותם של 12 תינוקות הגיע למקום עיתונאי שכתב: "כפר בסוף העולם". מאוחר יותר, בזמן כהונתו של יגאל אלון כשר העבודה והתחבורה, הוא החליט להגיע למקום עם גדוד תותחנים מבית העמק, והתפלא שיש יישוב בישראל שאפילו המדינה לא יודעת על קיומו. בעקבות הביקור הוחלט לפרוץ את הכביש על ידי הצבא בעזרת גדוד 300, כדי ליצור ערוץ תחבורה בין כסרא, סמיע וחוסן. ב-64' נכנס ליישוב הרכב הראשון.
מאז פורח היישוב בעזרת מאמץ מסיבי של המועצה בפיתוח תשתיות, בניית מרכזי תרבות וספורט והשקעה בחינוך. כמעט 70 אחוז מהתושבים בכסרא דתיים, ועיסוקם העיקרי כיום הוא בכוחות הביטחון השונים, בתעשיות בסביבת הכפר, במשרדי ממשלה ובהוראה. מקצתם מתפרנסים ממטעי עצי הזית ומעבודה בשני בתי הבד שבכפר.
|