יאנוח

המועצה המקומית יאנוח-ג'ת שבגליל הוקמה בשנת 1991, והיא מאגדת בתוכה את הכפרים הדרוזיים יאנוח, שבו מתגוררים כ-3,800 תושבים המהווים אחוז נכבד מ-5,700 תושבי המועצה, וג'ת הסמוך לו. תחום שיפוט המועצה הוא כ-32,500 דונם, וקצב גידול האוכלוסייה השנתי עומד על 2.8 אחוז.

בעבר היו הכפרים מועצות מקומיות נפרדות, ואוחדו במסגרת המועצה האזורית "מרכז הגליל". 12 שנה לאחר מכן, במסגרת תוכנית החירום הכלכלית של 2003, אוחדה המועצה המקומית יאנוח-ג'ת עם שכנותיה ג'וליס, אבו סנאן וירכא לרשות מקומית אחת: גיי"א. תושבי הכפרים התנגדו לאיחוד, ואמנם זה בוטל כעבור שנה ויאנוח-ג'ת חזרה להיות מועצה מקומית עצמאית. 

לפי המסורת המקומית, הדרוזים באו ליאנוח במאה ה-18. מחרסים שליקטו במקום עולה כי הכפר היה מיושב לסירוגין מאז תקופת הברונזה, ויושב על שרידים של אתרים היסטוריים מהתקופות הביזנטית, המוסלמית והצלבנית. בכפר יאנוח קבור הקדוש נבי (מקאם הנביא שמס), ומקומות קדושים נוספים בכפר הם קבר סתנא שמס ובית התפילה הדרוזי. נהוג לזהות את יאנוח כעיר המקראית המוזכרת בספר מלכים ב', ט"ו, 29. בתקופה הצלבנית נקרא המקום יאנות, ונהוג לחשוב כי הכפר נקרא על שמו של הנביא נוח, כאשר המילה "יא" מסמלת קריאה.