דליית אל כרמל

דליית אל-כרמל, הממוקם על רכס הכרמל, מחזיק בתואר הכפר הדרוזי הגדול ביותר. מיקומו כתחנה על דרך המלך, תנאי האקלים הנוחים באזורו, אדמתו הפורייה, נופו המרהיב והצמחייה המגוונת - משכו רבים להתיישב בו. כיום עומד מספר תושביו על כ-15 אלף, 97 אחוז מהם דרוזים ושלושה אחוזים מוסלמים.

הכפר נוסד לפני 360 שנה, בימי האמיר הדרוזי-לבנוני פאחר אל-דין אלמעני, ונבנה יחד עם 18 כפרים נוספים באזור. עם הזמן נותרו על תילם רק עוספיה ודליית אל-כרמל, כשהשאר הופכים לחורבות.

בתחילת דרכם בדליית אל-כרמל התרכזו התושבים סביב גרעין הכפר. לפי הסיפור המיתולוגי שעבר מדור לדור, התושבים נשארו במקום וחיו בשלום בזכות הצדיק אבו אברהים. כאשר מישהו ניסה לתקוף את התושבים, הוא הגן עליהם ברוכבו על סוס אדום. פעם בשנה, עד היום, מבקרים דרוזים מהגליל במקום הקדוש לזכרו, מקאם אבו אברהים, שנמצא ממערב לגרעין הכפר, מול הים. למקום הנרחב שימושים נוספים, כמו זירת התאספות המיועדת למפגשים קהילתיים של תושבי דליית אל-כרמל.

פירוש שם הכפר הוא "גפן הכרמל", ואכן, דליית אל-כרמל היה ידוע בגפנים ובכרמי הענבים שהיה משופע בהם. בהתאם לכך התפרנסו רוב התושבים בעיקר מגידולי גפנים, וכן מגידולי חקלאות נוספים כזיתים וחיטה. כיום תושבי הכפר מרוחקים מאוד מחקלאות, ועוסקים בתחומים שונים: צבא, משטרה, מסחר וכן עבודות מחוץ לכפר. במקום שוק שוקק שהוקם לפני 30 שנה, אשר מתחילת  דרכו סחף אליו מבקרים וסיפק נתח חשוב מפרנסת התושבים.

הכפר מתגאה בתפעולם של ארבעה בתי ספר יסודיים, חטיבת ביניים אחת ותיכון המשותף לשני הכפרים בשם "רונסון", שאת חלקו הגדול מימן תורם אנגלי.