ג'וליס

הכפר הדרוזי ג'וליס, המרכז הרוחני והדתי לעדה הדרוזית, נמצא 15 ק"מ מגבול הצפון ו-11 ק"מ צפונית-מזרחית לעכו. הכפר משתרע על פני כמה גבעות גיר שגובהן כ-110 מ' מעל פני הים, בשטח שיפוט של כ-3,700 דונם.

את הכפר מאכלסים תושבים דרוזים מהמאה ה-16, תקופת שלטונם של הדרוזים מבית מען בצפון ישראל, וההערכות מדברות על כך שמספרם אז הגיע ל-200 נפש. בשנת 1878, בתקופה העותמנית, הגיע מספרם ל-360 איש, וישנן עדויות כי בעת זו ישבו בכפר גם תושבים יהודים. כיום מספר תושבי ג'וליס נאמד בכ-5,100 נפשות, בקצב גידול שנתי של 1.1 אחוז, כאשר רובם המכריע משתייך לעדה הדרוזית.

הכפר ג'וליס הוכרז כמועצה מקומית בשנת 1967, אולם כפי שאירע לכפרים דרוזיים רבים ב-2003, עת הפעילה הממשלה את תוכנית החירום הכלכלית, הכפר אוחד עם שכניו: אבו סנאן, יאנוח-ג'ת וירכא. לאחר שנה בוטל האיחוד בלחץ התושבים.

הסברה היא כי מקור השם ג'וליס הוא בשם "יוליוס" שהיה בשימוש על ידי מנהיג הרומי יוליוס קיסר ושלושת הקיסרים הראשונים של רומא: אוגוסטוס, טיבריוס וקליגולה, דבר אשר מעיד על תקופת הבנייה הראשונה מאמצע המאה הראשונה לפנה"ס עד אמצע המאה הראשונה לספירה. סברה נוספת היא כי שם הכפר נגזר מהפועל הערבי "ג'לס" שפירושו ישב או התיישב, וזאת מכיוון שהיישוב נמצא באזור שטוח יחסית לעומת ההרים המיתמרים ממזרח והיישוב השכן, ירכא.

מאז קום המדינה עובר הכפר תהליכי שינוי, עיור ומודרניזציה. לאורך השנים פעלו ראשי המועצה להכנת קווי מתאר ראשונים לפיתוח מערכת החינוך, הרחבת אזור התעשייה, פיתוח תשתיות התיירות בג'וליס והבטחת עתידו הכלכלי של הכפר. ואכן, תהליך הליברליזציה נותן אותותיו בתחומים רבים. מלבד מערכת החינוך המפותחת הושקע גם בפיתוח שירותים רפואיים, שירותים לאם ולילד ולאוכלוסייה המבוגרת, דואר, פעילויות רבות במתנ"ס ושירותי תרבות וספורט. כיום ענפי התעסוקה העיקריים הם שירותי הביטחון השונים, תעשייה, מסחר, תחבורה ושירותים כלליים. אחוז קטן מתושבי הכפר עדיין עוסק בחקלאות.