בית ג'ן

על צלעות הרי הגליל, כמעט 1,000 מטר מעל פני הים, משתרע הכפר הדרוזי בית ג'ן על שטח של כ-5,000 דונם. בכפר, שבחורף מתכסה במעטה שלג צחור, מתגוררים 10,200 תושבים, רובם דרוזים, למעט משפחה מוסלמית אחת שהגיעה לכפר ב-48'.

עד קום המדינה התפרנסו תושבי בית ג'ן מחקלאות, בעיקר גפנים, וכך הפכו הענבים לסמלה של המועצה המקומית של הכפר, שהוכרזה ב-64'.

כיום מעטים מתפרנסים מגידולי גפנים, ורוב התושבים משרתים בכוחות הביטחון, עובדים בעבודות מחוץ לבית ג'ן או עוסקים בתיירות, כדוגמת 150 חדרי האירוח המוצעים במקום.

בית ג'ן היה מיושב עוד מתקופת בית שני, ואולם הדרוזים גילו את חורבותיו לפני 400 שנה. האגדה מספרת כי שני ציידים מהכפר ג'רמה, פארס חלבי וחברו אנדו, הגיעו לחרבת בית דאגון, המקום שבו עד היום עומד על תילו הבית העתיק בבית ג'ן. לפי הסיפור, כשפארס הגיע למקום הוא זיהה ארנב והחל לרדוף אחריו. לאחר מרדף נפצע הארנב וזחל לתוך שיח. פארס לא אמר נואש, והמתין בסבלנות ליד השיח עד שהארנב ייצא ממחבואו. לאחר שהארנב לא יצא הבין הצייד כי ייתכן שהשיח מסתיר משהו. הוא זחל על בטנו וגילה את פתחה של המערה, היא הבית העתיק, ששרידיו מעידים על התיישבות עוד מהתקופות הצלבנית והממלוכית. לפניו נגלו קשתות מאבן ובור מים. כשקרב אנדו חברו, יצא אליו פארס ואמר לו: "כל מה שצדנו עד היום, חילקנו לשניים, חוץ מהפעם הזו". לאחר שחברו הסכים לתנאי הוביל אותו פארס לבית שמצא.

בעקבות הגילוי הביא פארס חלבי את משפחתו לבית ג'ן, כשאחריו באות משפחות נוספות. הבית העתיק עבר מדור לדור, ומשפחת חלבי עדיין מתגוררת בשטחו, זה הדור ה-11.