העדה הצ'רקסית

היסטוריה ומסורת העדה הצ'רקסית

הצ'רקסים הם עם קווקזי הנחשב לאחד העמים העתיקים בעולם, עם מסורת מפוארת וססגונית שנולדה כמה אלפי שנים לפני הספירה. המונח "צ'רקסים" מקורו בשפה הטורקית או הרוסית, ואילו שמם המקורי שבו הם מכנים את עצמם הוא "אדיגים". אדיגה פירושו "האדם המושלם", שם המסמל את שאיפתם לשלמות בכל דרכיהם. מולדתם של הצ'רקסים, מוסלמים סונים (שאינם ערבים בלאומיותם) שהיו מחולקים אז ל-12 שבטים לוחמים, השתרעה משני עבריו של נהר קובאן בצפון הקווקז, וחלקם האחר היה פזור בטורקיה ובמזרח התיכון.

ההשתלטות הרוסית על הקווקז במאה ה-19 לאחר מלחמה עקובה מדם, שגבתה את חייהם של יותר ממחצית מהעם הצ'רקסי, הובילה להגירתם לאימפריה העותמנית. העותמנים מבחינתם ראו בגל המהגרים כוח לחימה חדש שעשוי לסייע להם במלחמתם בבלקנים, לכן יושבו הצ'רקסים במעברים האסטרטגיים. לאחר מתן העצמאות לבלקן נאלצו הצ'רקסים להגר שוב, לפי תכתיבי הממשלה העותמנית שפיזרה אותם לפי ראות עיניה וצרכיה. חלקם הגדול יושב באנטוליה ובסוריה בעיקר ברמת הגולן וגם בישראל. הנותרים פוזרו באלג'יר, תוניס, לוב, עירק וקפריסין.

גם בישראל יש לצ'רקסים היסטוריה מכובדת, כאשר כבר בתקופת המנדט הבריטי והספר הלבן סייעו צ'רקסים להעפלה בלתי לגאלית דרך לבנון, ובהמשך התנדבו לשרת במלחמת העצמאות והיו בני ברית ליישוב היהודי. לאחר הקמת המדינה שירתו בהתנדבות ביחידת המיעוטים ובפלוגת הפרשים הצ'רקסים, ולאחר פירוק הפלוגה הוקם במקומה "חיל הספר" שהפך ברבות הימים למשמר הגבול. בארץ התיישבו הצ'רקסים בשלושה יישובים: ריחניה בגליל העליון, כפר קמא בגליל התחתון וגאבה. היישוב האחרון, שהיה הגדול שבהם, הוקם בסמוך לחדרה, דרומית לגן שמואל של היום, אך לא החזיק מעמד בגלל המלריה שפשטה באזור שמקורה היה בביצות הרבות. במקום שבו היה גאבה נותר בית קברות בשם חירבת צ'רקס, ואילו בריחניה ובכפר קמא מתגוררים כיום כ-4,000 צ'רקסים.

מאז 1948 משרתים הגברים הצ'רקסים, בעקבות בקשת ראשי העדה, בשירות חובה בכוחות הביטחון השונים. הם מעורים היטב בחברה הישראלית ובמקביל מטפחים את מורשתם ותרבותם, שכוללת ספרות מיתולוגית, מוזיקה ייחודית וריקוד שבסיסו בחיזור בין גבר לאישה. הם דוברי עברית נוסף על צ'רקסית וערבית שמדוברות בדור הצעיר כשפה שנייה ושלישית, שכן לצ'רקסים שפה משל עצמם, שסביהם של בני הדור של היום דיברו אותה באופן שוטף. למרבה הצער השפה לא השתמרה ולא התעדכנה ברוח הזמן כיוון שלא נמצא מי שיעשה זאת על רקע קשיי ההישרדות שידעו המתיישבים הראשונים, ובשפה הצטברו מילים שלא שייכות לה, כמו מהשפה התורכית, העברית והערבית.

הצ'רקסים הם חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל על כל פניה ומהווים חלק מהפסיפס העדתי המרכיב את החברה הישראלית. הם מקיימים את מסורתם העתיקה והציורית לצד התערות בחברה, ורואים את עצמם צ'רקסים-ישראלים אזרחי המדינה. בני העדה, הידועים בנאמנותם למדינת ישראל, לוקחים חלק בהנהגה הפוליטית, במוסדות המדינה, במסחר, באמנות ובתרבות ואף בהגנה על המדינה.

למעבר ל: אירוח כפרי צ'רקסי | טיולים בכרמל | הפנינג בכרמל